חדשות וכתבות
 
:עקבו אחרינו ב

מה בין משקל לשקלים?

האם משקל האופניים שווה את ההתעסקות האובססיבית סביבו? איפה עובר הקו בין הכדאיות הכלכלית ליעילות הדיווש ומה בכלל גורם לרוכב להתחיל לשקול את האופניים שלו ולחגוג עם כל גרם שנעלם. כתבה ראשונה בסדרה

האזרח ר', רוכב שטח וכביש למרחקים ארוכים, דיאטן אופניים

תמונות: אילוסטרציה / זיו שוורץ

 

מלחמות רבות דיון וכסף נסובו (ועוד יסובו), סביב נושא משקל האופניים. ויכוחים עזים ניטשים בין שתי אסכולות מרכזיות; האחת, לא אכפת לה שום דבר מהחיים שלה, והיא מפגינה את חוסר האכפתיות שלה בעיקשות, לעיתים בהתרסה, בכל הזדמנות. השנייה עיקשת הרבה יותר, ואדוקה לא פחות. יש לה תורה ונביאים, ולמרות שאין לה באמת כתובים, היא תנ"ך בפני עצמו עם עדת מעריצים יבבני משקל שסוגדים לכל גרם שהם מצליחים להפחית מהאופניים. נזהיר אתכם מראש: מדובר במגפה מדבקת...

bicycle weight

אז ננסה להביא בכתובים...

אין כאן מדד מדעי מובהק באמת. אולי בשוליי הדברים, אולי קצת יותר, בוודאי שאין כאן סיבה ממשית למהומה המתרגשת על כמעט כל רוכב אופניים מסוקס. אולם מרגע שאותו רוכב עובר קו מסוים של ותק ברכיבה, חברים לאוכף, ניסיון וחשיפה - אבוד לו; המאבק על הגרמים המיותרים יתפוס גם אותו.
אולי זה עניין של הרגשה, אגו, שאיפה למצוינות, ואולי בשולי הדברים מתממש לו החזון. כך או כך, הרצון הזה שובה את רובם המכריע של רוכבי האופניים אל עולם שהוא אבסורד במידה רבה ובכל זאת קונה לו מעריצים רבים המייבבים את עצמם לדעת תוך שהם שופכים משכורות שלמות ולו רק כדי שיוכלו בחיוך מלא סיפוק, לקבל כמה שפחות.

דברו במשקלים רבותי, רצוי בגרמים...

בסדרת הכתבות הבאה נדבר על משקלים. נשאל וננסה לענות אם אכן יש משקל רציונלי מאחורי השיגעון הקילורגמי, ננתח ונסביר את ההשפעות, נביא סיפורים ודעות על ההתפתחויות בנושא. נבהיר היכן באמת יש למשקל השפעה וניגע בוויכוח הקדמוני - האם הורדת שני קילו מהבטן עדיפה, שווה או נחותה על הורדת שני קילו מהאופניים.
עם הזמן נבנה טבלה ובה מרכיבי אופניים שונים מסוגים וחומרים שונים; לא נפנה אל האזוטריים והאקזוטיים ביותר, אלא נתמקד בדרך כלל באלו השימושיים אצל רוב רוכבי האופניים בישראל. נשקול כל פריט, נעמת אותו עם המשקל הרשמי, ננסה לחשב כמה עולה קילו פחות – באופניים ובחשבון הבנק.

bike weight

האם נישאר בסופו של דבר עם אותו ויכוח ואותן אסכולות?

אולי, אבל אולי נדע לפחות למה. זה מתחיל ככה: כמעט כל רוכב שצובר ותק מגיע ליום שבו הוא מתחיל להתעמת עם משקל האופניים שלו. זה בדרך כלל לא קורה מעצמו; הטריגר יהיה רוכב אחר שמברך בלב פתוח ואוהב: "תתחדש אחי, איזה אופניים יפים!", כאשר באותה הזדמנות תתלוה לברכה הכנה והאוהדת שליחת יד מלטפת אל האוכף, מבט בוחן על המערכות הנוצצות ופרגון מכל הלב.. ואז, או אז תבוא השאלה: "תגיד, כמה הם שוקלים?"
זו שאלה שעד לאותו רגע לא היתה לה חשיבות בעיני הרוכב המאושר באופניו החדשים, אבל השאלה תישאר באוויר, וככל שהסנריו יחזור על עצמו, הוא יתעלם בתחילה מהסוגיה ובהדרגה ימצא את עצמו מתנצל ולוחש בשקט מהוסס: "14 קילו...אולי קצת פחות". מבטי ההערצה שהאופניים המדונדשים שלו קיבלו אך לפני שנייה, יתחלפו באחת למבט של רחמים מהול בשמחה לאיד, בוז ואולי איזו נחמה קטנה.

וזו בהחלט שאלה מטרידה...

מתחילות התרוצצויות, התייעצויות וספקות ושאלות, וככל שהבעלים המאושר לשעבר, נסחף אל העולם הבלתי מוכר וההזוי של מי שמתעקשים על כל גרם, מבין שהוא חייב לעשות משהו - חייב.
לא... הוא עדיין לא מאמין שזה באמת משנה. "הכל ברגליים, הכל בראש" הוא משנן לעצמו סוגסטיות ומנטרות מרגיעות בזמן שהוא מחפש באינטרנט חלקי קרבון במחיר שפוי. "לא, זה לא משנה באמת" הוא חושב לעצמו, אבל הוא יודע רק דבר אחד – שהוא רוצה להיות במקום שממנו הוא יכול לענות בקול בוטח ובקוליות המתבקשת: "12 קילו, אולי קצת פחות"... האמנם?