חדשות וכתבות
 
:עקבו אחרינו ב

בדרך להרפתקת חייו

4,418 קילומטרים של רכיבה רצופה מחכים לכתב בייקס, חנוך רדליך באתגר הבא שלו. בתחילת יוני הוא יזנק לטור דיווייד ויחצה את צפון אמריקה ברכיבה כדי לסמן "וי" נוסף ברשימת ההישגים שלו. הפרענו לו באמצע האימונים כדי לשאול אותו כמה שאלות...

מערכת בייקס
תמונות: חנוך רדליך


כל רוכב אופניים זוכר כמה ארוכה נראתה הרכיבה הראשונה שלו. אותם קילומטרים ספורים שנראו לו אז כהישג אדיר ונראים היום מגוחכים לגמרי בהשוואה למרחקים אותם הוא גומא היום בכל רכיבה. כל רוכב מותח את הגבולות לאורך השנים, אבל רק מעטים ירחיקו עד כדי 200 או 250 קילומטרים ברכיבה אחת. עבור חנוך רדליך, רוכב סיבולת מדופלם וכתב "בייקס", מרחקים כאלה כבר לא מהווים אתגר. מה שכן מאתגר אותו זה לרכוב יותר מ-200 קילומטרים ביום. כל יום. ובמשך יותר משלושה שבועות. בתחילת יוני הקרוב הוא יזנק לתחרות הסיבולת הארוכה, המפרכת והמטורפת יותר בעולם אופני ההרים – הטור דיווייד. לאורך 4,418 קילומטרים המשתרעים בין העיירה Banff שבמחוז אלברטה, קנדה, ל-Antelope Wells שעל גבול ארה"ב-מקסיקו. יחד עם עוד כמה עשרות "משוגעים לדבר" ("משוגעים" זה קצת אנדרסטייטמנט...) הוא יזנק אל ההתמודדות שלו מול איתני הטבע, הכושר הגופני שלו והאתגר המנטלי שעומד בפניו. רגע לפני שהוא אורז הכל ויוצא להרפתקת חייו, תפסנו את חנוך במהלך האימונים לראיון קצר...

tour divide 1

איך מגיעים לרעיון המטורף של לרכוב כמעט 4,500 קילומטרים על אופניים?

"אני אוהב כל דבר שקשור באופניים, ולאורך השנים השתתפתי והתחריתי כמעט בכל הדיסציפלינות הקיימות בעולם האופניים - קרוס קאנטרי, מרתון, אול מאונטיין, אפיק חד יומי ורב יומי, כמו גם תחרויות כביש וסינגלספיד. אך יותר מכולן, אני מתחבר לתחרויות אולטרה אנדורנס. לקצוות. לאתגרים שלקחתי על עצמי לאורך הדרך כמו מרוץ ה-750 (קילומטרים), 24 השעות בראש ציפור, 24 שעות על טריינר, 24 שעות בבן שמן, הצ'ימיצ'ורי הכפול..."

ובכל האירועים הללו לא הגעת לרגע שבו אתה אומר לעצמך "מיציתי"?

"כולם היו אבני דרך מבחינתי. דרך האירועים האלה ניסיתי למצוא את קצה גבול היכולת שלי, מבחינה פיזית ומנטאלית. מכולן השכלתי, בגרתי והתחזקתי. עכשיו הגיע הזמן ליישם את שלמדתי, והטור דיווייד (Tour Divide) הוא המקום הנכון עבורי לראות מה אני מסוגל לעשות."

זה לא מפחיד לצאת לתחרות כזו ארוכה בלי שום תמיכה?

"הטור דיווייד הוא האתגר האולטימטיבי מבחינתי. הוא זה שיבחן את כל האספקטים שאני אוהב ברכיבה: הבדידות, המאמץ, התלות בעצמך והחיבור לטבע. האתגרים שלקחתי על עצמי במהלך השנים היוו ויצרו פלטפורמה נהדרת, עליה אני אשען בימים הארוכים של הטור דיווייד."

tour divide 2
איך מתחילים להתאמן לרכיבה של 4,500 קילומטר?

"האימונים לטור דיווייד לא מתחילים בבוקר אחד, כך פתאום. להחליט לנסות ולהתחרות בטור דיווייד זה דבר שמבשיל בך לאורך שנים... עבור מישהו כמוני, שעובד כל יום באימון, רכיבה ותחרויות רכיבה על אופניים, האימונים הם החלק הקל. פשוט יושבים המון שעות על האוכף..."

כמה זה המון?

"שבועות בהם ביליתי יותר מ-40 שעות על האוכף היו שגרתיים לגמרי. ימים בהם אני יוצא מהבית בחמש בבוקר וחוזר לפנות ערב הם עניין נורמלי לגמרי. יצאתי גם למספר לא מבוטל של רכיבות בייקפאקינג (רכיבות שבהן האופניים עמוסים בכל הציוד), עם לינה בשטח, והצטיידות במזון ומים לאורך המסלול. המטרה הייתה לדמות את ההתנהלות היומית בטור דיווייד. כמובן שהתנאים לא זהים, אבל ההרגשה של להיות תלוי אך ורק בעצמך היא העיקר."

מה שונה בין רכיבת אפיק רגילה להשתתפות בטור דיווייד?

"צריך להתרגל לאופי הרכיבה עם האופניים הכבדים (כ-19 קילוגרמים), ולתרגל את ההתארגנות ללינת שטח, והתקפלות לקראת יציאה מחודשת בבוקר - אלו דברים שאי אפשר לתרגל "על יבש". צריך לצאת ולרכוב כשיורד מבול, כשחמסין בחוץ וכשעייפים באופן מיוחד. אפילו יצאתי לרכיבה ארוכה של יומיים, בחמסין, כאשר אני עם חום וכאבים בכל הגוף. מדהים מה שהגוף שלנו מסוגל לעשות, כאשר רק רוצים להמשיך ולנוע..."

tour divide 4
אימונים פיזיים זה דבר אחד, אבל איך מתכוננים מבחינה מנטלית?

"כמו שאמרתי, כל האתגרים שלקחתי על עצמי במהלך השנים היוו את הבסיס עליו ישען הטור דיווייד הקרוב מבחינתי: להגיע לקצוות, לחפש את המקום בו אני לא יכול יותר להמשיך. לסבול וליהנות מכך. להיות רעב וצמא באמצע המדבר, להגיע הביתה רועד מנפילת סוכר, לישון בחוץ, בקור, לבד... אלו הן ההתמודדויות אותן אפגוש בטור דיווייד - ואליהן התכוננתי מבחינה פיזית, אך בעיקר מבחינה מנטלית."

אתה מתייחס בעיקר לקשיים הפיזיים, מבחינתך הרכיבה עצמה היא האתגר האמיתי ופחות הקושי הנפשי?

"להיפך. הרכיבה היא דווקא החלק הקל ביותר בטור דיוויד. באמת. המון אנשים מסוגלים לדווש זמן ארוך. רוכבי כביש מקצוענים מבלים ימים ארוכים על האוכף, אבל תן להם להתמודד עם שלושה ימים על מסלול הטור דיווייד - והם יחזרו הביתה בוכים ומאוכזבים. ההתמודדות האמיתית היא עם התנאים הקשים לאורך הדרך: הבדידות, מזג האוויר, הרעב, כאבי הגוף והרגשת הקטנות מול איתני הטבע הענקיים – הם האתגר האמיתי. עם כל אלו יש לי מערכת יחסים מורכבת: אני אוהב אותם וחושש מהם במידה שווה. אבל יותר מהכל - אני מוכן ורוצה להתמודד איתם".

אתה הרי זינקת למירוץ של 2012 ולא הצלחת להגיע אל קו הסיום בגלל פציעה – מה בדיוק קרה לפני 3 שנים?

"אכן זינקתי לטור דיווייד ב-2012. זו הייתה השנה המושלגת ביותר שידע הטור, ומארגני הטור החליטו שלא לבצע מעקפים למרות השלג הכבד. מבחינה פיזית הייתי מוכן מאד - אולי אפילו מוכן יותר מאשר השנה. בחלקים המושלגים הלכתי המון בשלג, וגידי האכילס שלי שלא היו רגילים להליכה מהסוג הזה, פשוט קרסו תחת העומס. דלקת חריפה התפתחה תוך יומיים, ולא יכולתי להמשיך לרכוב."

אתה מרגיש שנפצעת בגלל טעות שעשית או שפשוט לא היה לך סיכוי בתנאים כאלה שלא התכוננת אליהם?

"אני מניח שזה שילוב של השניים: מבחינה מנטלית כנראה שלא הייתי בוגר מספיק; לא היה לי אז ניסיון במרוץ רב יומי מהסוג הזה, וההכנה שעשיתי בארץ (בעיקר רכיבות בייקפאקינג עצמאיות) לא ממש שיקפה את המציאות בטור דיווייד. טעות נוספת שעשיתי אז היא שכל הזמן מיהרתי - כאילו מדובר היה בתחרות קרוס קאנטרי, שנגמרת אחרי שעתיים. תחרויות אולטרה אנדורנס נמשכות ימים ארוכים, וצריך לדעת לקחת הכל בקלות, מתוך הבנה שקצב איטי ושעות ארוכות יותר יביאו תוצאה טובה יותר."

ואיך נערכת הפעם כדי להימנע מפציעה דומה?

"הפעם שילבתי הליכות במהלך ההכנה, ואני גם מגיע בוגר יותר, ולא אנסה למהר במעברי השלג הארוכים".

אין ספק שהשתתפות באירוע כזה דורשת ממך גם השקעה כספית אדירה. בכמה דבר כזה מסתכם?

"אכן מדובר בעלויות די מופרכות. אמנם אין דמי הרשמה לתחרות, אבל עצם העובדה שמדובר בתחרות ארוכה ביבשת אמריקה, מייקרת פלאים את הסיפור – בעיקר הוצאות הכרוכות בלינה ותזונה בדרכים. ישנן עלויות גבוהות גם לעצם העובדה שאתה נעלם מהבית לחודש ויותר ובכך מפסיד עבודה (אני עצמאי) – ועוד לא הזכרתי את העלויות הגבוהות של אופניים ייעודיים, תיקי רכיבה וציוד מיוחד. בקיצור, מדובר בעלויות אשר מכבידות מאד על כיסי חולצת הרכיבה שלי..."

האם אתה מממן הכל לבד את הכל או שהצלחת לגייס ספונסרים שיסייעו לך במימון?

"לשמחתי, שנים ארוכות של עבודה קשה הביאו לי תוצאות, וכיום יש לי ספונסרים שעוזרים לי מאד במימון הפרויקט המורכב הזה: בראש ובראשונה חברת CTC - טרק ישראל אשר תומכת בי כבר עשור וציידו אותי באופניים מדהימים, בציוד ובמימון קבוע לכל השטויות שאני עושה. גם רודי פרוג'קט ישראל מלווים אותי קרוב לעשור, מסייעים במימון ותרמו כמובן משקפיים וקסדה. גם חברת ג'ו נו פלאטס מסייעים לי באופן שוטף עם אספקה של פנימיות, חומר איטום ושמנים שונים. שורש - SOURCE סיפקו לי תיקי גב, פתרונות שתיה ואף סייעו במימון כרטיס הטיסה, ו-HIGH5 ישראל, שדאגו לצייד אותי בתוספי תזונה בכל האימונים הארוכים."

איך אורזים את הכל, כולל האופניים ל-19 קילו?

"כל הציוד שלי הוא ייעודי ואיכותי מאוד. אופני הטרק סופרפליי שלי שוקלים פחות מ-10 קילוגרמים, לפני הציוד. התיקים שלי הם בהתאמה אישית, ועשויים מחומרים עמידים ומאד קלים, גם ציוד המחנאות שלי הוא קליל וקומפקטי, כאשר ההתנסות הארוכה בתנאי שטח הביאה אותי שוב ושוב לשנות ולהתאים את הבגדים והציוד לכדי שלמות עבורי. חשוב לזכור כי הטור דיווייד הוא משוואה מאד עדינה של "על מה אתה מוכן לוותר", מול "מה אתה חייב לקחת בכל מחיר"."

איזה 3 פריטים הכי הזויים אתה לוקח איתך?

"משרוקית דובים, אשר קשורה לתיק הרכיבה. דובים נבהלים כאשר מרעישים בקרבתם. נראה לי שאצטרך להשתמש בה לא מעט... ראש של מברשת שיניים. כן, חתכתי אותה, כיוון שאני מנסה לחסוך במקום ובמשקל. הדבר השלישי הוא GPS רזרבי - החלטתי לא לקחת איתי מפות השנה, ואני לא מוכן להסתכן בהיתקעות עם GPS ששבק חיים באמצע ניו מקסיקו."

בכמה זמן אתה מקווה לסיים את הטור דיוייד?

"אני לא מדבר על צפי ימים לסיום, ולא על אסטרטגיה לרכיבה. יותר חשובה לי הדרך בה אתנהל במהלך הטור דיווייד - הפילוסופיה של התנועה שלי במהלך התקופה. אני שואף לישון אך ורק בשטח, מתוך חיבור אמיתי לטבע ולסביבה. לא מתכוון לבלות לילות במלונות. זה בזבוז זמן ופינוק מיותר."

tour divide 3
ובכל זאת, כמה קילומטרים אתה מתכוון לבלות ברכיבה בכל יום?

"השאיפה היא לבלות בין 18 ל-20 שעות על האוכף בכל יום, ולישון בין 4 ל-5 שעות ביממה. אני מאמין שבין 200 ל-300 קילומטרים ביום זה מרחק הגיוני לגמרי מבחינתי."

זו שאיפה או אסטרטגיה מבחינתך?

"אסטרטגיה נועדה לאנשים שמנסים לצפות מה עלול לקרות להם, ומנסים למצוא פתרונות מבעוד מועד. פילוסופיה לא משתנה על פי תנאי הדרך - היא כללית ועמוקה יותר. אני מודע למשימה האדירה שלפני, ואיני מנסה לצפות מה יקרה - הכל פתוח, ואני אדע להתמודד עם מה שמגיע. BRING IT ON. כל מה שאני יודע זה שאם אפעל כמו שאני רוצה ועל פי הפילוסופיה שמאחורי התנועה שלי - אסיים בזמן טוב שאהיה מרוצה ממנו מאד. לסיים הוא ערך עליון עבורי".

מתי אתה מזנק?

"הזינוק לתחרות הוא ביום שישי, ה-12 ביוני, בשעה 17:00, שעון ישראל".

אנחנו בבייקס נהיה איתך בקשר ונביא כמובן דיווחים, יש עוד מקום שבו אפשר לעקוב אחריך?

"אפשר לעקוב אחרי במהלך התחרות באתר www.trackleaders.com, שם גם אפשר לראות את ההתקדמות של שאר המתחרים לאורך המסלול. חוץ מזה יש את קבוצת הפייסבוק העוקבת ומדווח באופן שוטף - Tour Divide Israel Watch. וכמובן בדף הפייסבוק שלי - chanoch redlich".

 

נותני החסויות של חנוך:

סי.טי.סי - TREK ישראל

רודי פרוג'קט ישראל

ג'ו נו פלאטס

שורש - SOURCE

HIGH5 ישראל

 


מחזיקים לך אצבעות. שיהיה בהצלחה!